'מרכזי הזדמנות', רשת של 16 מרכזי תעסוקה עירוניים ואזוריים, מטבריה עד אילת פועלת במודל עבודה של OSS של שלל תוכניות לאוכלוסיות יעד מגוונות. מודל זה מאפשר פתרונות תפורים אישית לכל לקוח, לאחר בירור חסמיו התעסוקתיים העיקריים.

עם פרוץ המלחמה המרכזים היוו כוח מסייע לרשויות לטיפול בתושבים ובמפונים שנוספו להן: מרכז אופקים-נתיבות טיפל בנפגעי מעשי הטרור. מרכז הזדמנות אילת, שהכפילה את גודלה וקלטה 60 אלף מפונים, טיפל בכולם. מרכז שדרות פונה, צוותו ולקוחותיו פוזרו בכל רחבי הארץ. רבים מעובדי ועובדות הזדמנות בדרום פונו עם משפחותיהם. אתגרים אלה סייעו לכלל המרכזים לדייק את השירות ולהכיר לעומק את הצרכים של הקהלים החדשים שנוספו למרכזים עקב המלחמה. 

ניסיון המרכזים בעבודה עם אוכלוסיות עם חסמים מורכבים הובילו את משרד העבודה ובהמשך את מנהלת תקומה, להטיל עליהם את משימת הליווי התעסוקתי למפונים. בהמשך, ממרץ 2024, קיבלו על עצמם המרכזים את האחריות על הסיוע התעסוקתי למילואימניקים בשיתוף פעולה עם צה"ל. השינויים הגדולים בפריסת המרכזים והעובדים, המענים המהירים והמגוונים הנדרשים לעשרות אלפי מפונים ובהמשך – למילואימניקים, הציבו בפנינו אתגרים רבים.

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

המענה לאתגרים
האתגר הגיאוגרפי: לאור אי הוודאות בנוגע למועד חזרת המפונים לביתם, הוחלט כי המענים יינתנו במלונות עצמם. לצורך כך נבנה מערך ששילב את מרכזי הזדמנות, מוקדי תעסוקה של הרווחה ומקדמות יתד, תוך יצירת מערכת גיבויים בין המרכזים עצמם לוויסות פניות ולמתן מענה מהיר. ניתנו מענים בזום ואף סופקו מחשבים ניידים.

האתגר הניהולי: לצורך התאמות של השירות למציאות משתנה בקצב קיצוני, התקיימו ישיבות תכופות, בוצעו סיורי שטח באזוריי הפינוי, ונבנו דוחות במערכת המידע לבקרה והעברת נתונים  למינהלת תקומה ולקצין מילואים ראשי.

 
אתגר האמון: המפונים חוו חוסר אמון כולל כלפי רשויות המדינה עקב אסון השבעה באוקטובר. מתוך הכרה במצב זה, הושם דגש על יצירת קשר אישי, גם עם ראשי הקהילות. הוסרו חסמים בירוקרטיים והמרכזים התמידו בחיזור בשלב הקליטה והניתוב. 

התאמת המענים: צרכי האוכלוסיות השתנו בקצב מהיר ונושא הקליטה והניתוב חייב תהליך ארוך ורגיש. אצל המפונים, בשלבים הראשונים נדרשו מענים הקשורים למיצוי זכויות. בהמשך ניתן דגש על התמודדות עם טראומה וחיזוק חוסן, תוך ניצול "הזמן הפנוי" להקניית כישורים. במקביל קיבלו הצוותים הדרכות מנט"ל. בקרב המילואימניקים ניתן דגש על משמעות בתעסוקה, כיוון תעסוקתי ואיזון בית-עבודה. בנוסף, פעילויות רבות הומרו לעבודה קבוצתית. 

תחום הכשרות ומעסיקים: נדרשה גמישות מבחינת סוגי ההכשרות ואפשרויות המימון להן. מרכזי הזדמנות חברו אל ג'וינט-תבת ול'מחשבה טובה' בכדי להוציאם לפועל. בתחום המעסיקים, נעשה שימוש בפול המשרות החיוניות של המנהל ובוצעו ירידי מעסיקים בים המלח, ירושלים, נתניה, טבריה וחיפה. בנוסף, נוצרו שיתופי פעולה עם עמותות ותוכניות נוספות.

המשכיות תפעולית: הטיפול במפונים ובמילואימניקים התווסף לטיפול בלקוחות המסורתיים. הוחלט שלא מוותרים על איש ושומרים על מתן שירות איכותי לכל פונה. בשל עומס הפניות, גויסו פרילנסריות מומחיות בתחומים רלוונטיים (מיצוי זכויות, ליווי פרטני, מעסיקים וניתוב). בדצמבר 2023 התקיים כנס תעסוקה בן שבוע ששילב תכנים שניתנו באופן וירטואלי עם פעילויות וסדנאות פיזיות ברחבי הארץ, לכלל קבוצות הלקוחות. 

לסיכום, מרכזי הזדמנות נתנו וממשיכים לתת ליווי תעסוקתי לאלפי מפונים ומילואימניקים, הודות ליצירת שיתופי פעולה ברמה הארצית והמקומית, תוך התאמה מתמדת של המענים המערכים הניהוליים ועדכוני מערכות המידע, בזמישות/ אג'יליות. המרכזים ועובדיהם מהווים דוגמה אישית מצוינת ללקוחותיהם, באופן בו הגיבו לשינויים במציאות חיינו ובעולם העבודה עם הלב, המחויבות והמקצועיות שלהם.